האם עוברות ומניקות חייבות בתעניות ציבור?

כתב הרמב"ם בהלכות תעניות פרק ה' הלכה י': "עוברות ומניקות מתענות ומשלימות בתשעה באב..."

והעובדה שהרמב"ם מצא לנכון לכתוב במפורש שעוברות ומניקות מתענות ומשלימות בתשעה באב, ולא עשה כן בשאר התעניות: ג' בתשרי, י' בטבת, יז' בתמוז. היא המלמדת שבצומות אלה הן פטורות. 

ואמנם הרמב"ם בפרק א' מהלכות תעניות הלכה ח' כתב: "תעניות אלו שמתענין על הצרות אין מתענין בהן לא עוברות ולא מניקות ולא קטנים. ומותרין לאכול בלילה אף על פי שמתענין למחר, חוץ מתענית המטר כמו שיתבאר."

 המגיד משנה העיר על אתר :"דע שכל תעניות של דבריהם, עוברות ומניקות אין מתענות בהן, וכל אדם אוכל בהן בלילה. חוץ מאותן שבארו חכמים בהם שהן מתענות והלילה אסור. וזהו שהוצרכו לומר כן בתשעה באב ובקצת תעניות של מטר כמו שיתבאר פ"ג...". כלומר רק היכן שחכמים אמרו במפורש שעוברות ומניקות מתענות, הן אכן חייבות. כמו בתשעה באב, ובשבע תעניות אחרונות שהעם מתענה, בגלל הגשמים, להבדיל מן החכמים, שבאלו אמרו חכמים שעוברות ומניקות מתענות (רמב"ם תענית ג', ה'). אבל היכן שחכמים לא אמרו במפורש לגבי חיוב העוברות והמניקות, הן אינן חייבות. ולכן הן פטורות מתעניות ראשונות שמתענים בגלל הגשמים. והן פטורות מתעניות ציבור בגין החורבן: ג' תשרי, י' בטבת, יז' בתמוז.   

ויש עוד לברר, ממתי נחשבת האשה למעוברת (לגבי דיני תעניות) ?

חז"ל קבעו: עד שיוכר עוברה. דהיינו, לאחר שלושה חודשי עיבור. אבל בימינו, עקב התפתחות הרפואה, האשה יודעת שהיא מעוברת עוד בראשית הריונה. ומכאן השאלה, האם מעוברת בשלבים הראשונים להריונה פטורה מלהתענות בשלושת הצומות ?

לענ"ד על עוברות ומניקות לא גזרו חכמים. ולכן פטורה מלהתענות, אף לפני שמלאו שלושה חודשים להריונה. וזאת בניגוד לשאר הפוסקים[1], הפוטרים את האשה, שעדיין לא מלאו לה שלושה חודשים, רק אם היא סובלת מהקאות או מיחושים וחולשה רבה.

לכן, אשה שהיא בראשית הריונה לשיטת הרמב"ם פטורה מלהתענות. ולשיטת שאר הפוסקים, רק אם סובלת מהקאות או מיחושים וחולשה מרובה. וזאת מכיון שבשלושת הצומות די בצער של המתענה ע"מ לפטור אותו מחיוב התענית. מה שאין כן בתענית תשעה באב, ששם נדרש חולי שאין בו סכנה, על מנת לפטור אותו מחיוב התענית. ובתענית יום הכיפורים נדרש חולי שיש בו ספק סכנה, על מנת לפטור אותו מחיוב התענית.

הקליט וערך: בן זריהם רועי

הגיה: ר' משה ירימי