1. מבוא עמוד 18 שורה המתחילה: "כתב היד לפניו, וכעין מה שכתב רבינו בתשובתו סי' רי"ב " צ"ל סי' רי"ז.
2. הקדמה עמ' י"ג {עם מקור} עמ' ח' { ללא מקור}שורה המתחילה: והוא אמרו יתעלה והוא האיש…" צ"ל והיה האיש.
3. הקדמה עמ' ל"ד {עם המקור} עמ' י"ח { ללא מקור}שורה התחילה: "ממנה חדושים ולמד ממנה למודים" מהר"י העיר "לכאורה אין תרגום זה נכון ותרגמתי כן כי טרם הגעתי לסה"מ בסימני עוף טהור" {עיין סה"מ עשה ק"נ ושם הערה 21 כתב מהר"י "אסתקרא" התחקות ועקיבה אחרי דבר מסוים לכל כלליו ופרטיו כדי למצוא את המשותף והמבדיל שבין פרטיו אחדיו"}.
4. הקדמה עמ' מ"א {עם מקור } עמ' כ"ב {ללא מקור} הערה 4, הוסיף בסוף ההערה "וראה פי' רס"ג למשלי ל' כ"ח מהדורתי". {ושם תרגם: וסגולת השממית זירז בה את בני בני אדם להתעלות אל המעלות הרמות, מעלות המלאכים הרוחניים, כאשר רואים עוף דל נושא בידיו טיט וזולתו ממה שמתקין לו קן בתקרות היכלי המלכים}.
5. ברכות פ"ה משנה ה' הוסיף בסוף הערה 11: "ודומה לזה תהילים ק"ט ז' ותפלתו תרגם רס"ג וצלותי ענה ותפלתי עליו".
6. ברכות פ"ו משנה ג' בפירוש המשנה: "ונובלות, הם הפירות הנובלים מן העץ כשהם פגים לפני שיבשלו" כתב אפשר לא בשלו ואפשר ואינם בשלים.
7. ברכות פ"ו משנה ח' בפירוש המשנה: " אבל נוסח הברכה שמברכין אחרי המים בורא נפשות" הוסיף "רבות".
8. פאה פ"א משנה א' "אלו דברים שאין להם שיעור, הפאה והבכורים והריאיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה, ואלו דברים" הוסיף "שאדם".
9. פאה פ"ז משנה ה' בפירוש המשנה: "המדל, המדלדל, מגזרת דל, וענינו אם כרת האשכולות וזרקן כדרך שכורת מן האשכולות" מהר"י תיקן וכתב הזמורות וזרקן כדרך שכורת מאשכלות הענבים.
10. פאה פ"ז משנה ה' הערה 18: מהר"י מחק כל ההערה וכתב במקומה "מתנות עניים פ"ד הל' כד'. {הל' כ"ד בהמד' וילנא ובמהד' מהר"י הל' כ'}.
11. דמאי פ"ד משנה ג' הערה 9: מהר"י כתב בסוף ההערה "בהערה זו טעיתי אני ובאמת צ"ל כמו שתרגם המעתיק הראשון "הנשבע על חבירו" וכך כתב רבינו בהלכות מעשר פי"ב הל' ג' ". {הל' ג' במה"ד וילנא ובמה"ד מהר"י הל' עשרות פי"ב הל' ד' }.
12. כלאים פ"ט משנה ד' : "תכריכי המת ומרעת של חמור בין בהן" צ"ל אין.
13. כלאים פ"ט משנה ז' בפירוש המשנה: "ומנעל של זרב כמין מנעל מהלכין בו על המצעות" צ"ל כעין תחתית הנעל, עושין תחת כף הרגל מהלכין בה.
14. כלאים פ"ט משנה ז' בסוף פירוש המשנה: מהר"י הוסיף הערה *17 "הוא מ"ש בהלכות כלאים פ"י הל' ט"ו מנעל שהוא כלאים ואין לו עקב. {הל' ט"ו במה"ד וילנא ובמה"ד מהר"י הל' י"ב}.
15. שביעית פ"ז משנה ו' הערה 27: ,ראה פאה פ"א הערה 13" צ"ל 31.
16.
שביעית
פ"י משנה ה' הערה 22: במה"ד עם מקור "רשב"ג אומר כל מלוה שלאחר הפרוזבול משמט"
צ"ל אינו משמט.
בתרגום "והוא אמרו רשב"ג אומר כל מלוה שלאחר פרוזבול משמיט" צ"ל אינו
משמיט. ובהמשך "ודברי רשב"ג כמו שביארה המשנה, שאם קדם הפרוזבול ונתאחרה המלוה
אינו משמיט ואין הפרוזבול מועיל" צ"ל אז אינו משמיט ויהיה הפרוזבול מועיל".
{וראה ספר הזכרון לרב יוסף בן דוד קאפח, בר אילן תשס"א מאמרו של הרב יעקב אריאל
שליט"א סעיף 34 שכיון לדבריו}.
17. שביעית פ"י משנה ז' בפירוש המשנה: "והרודה ממנה בשבת הלוקח" צ"ל העוקר.
18. שביעית פ"י משנה ט' הערה 39: ויקרא טל ט"ז צ"ל י"ט ל"ו.
19. מעשרות פ"א משנה ד' הערה 32: "מכאן עד סוף הפירוש לא היה במה"ק והוסיף במהדורא שלישית" והוסיף מהר"י "וכן הוסיף בחולין פ"א מ"ה ".
20. מעשר שני פ"א משנה ב' בהערה 7: הוסיף בסוף ההערה "במה"ק חשב שבכור בעל מום לבעלים, וחזר ותקן לאחר שראה את הספרי, ראה בכורות פ"ג הערה 14".
21. חלה פ"ג משנה ט' בפירוש המשנה: "או היה לו זיתים אחרים" צ"ל אם.
22. ערלה פ"ב משנה י"ז הערה 35:" כ"פ בהלכות מעשה הקרבנות פ"י הל' י"ג " צ"ל ולא פסק כן בהלכות מעשה הקרבנות פ"י הל' י"ג אלא רק בשר התאוה נאכל לטהורי הכהנים.
23. ערלה פ"ג משנה ב' הערה 3: "וכן נראה מחבורו הלכות שבת פ"א הל' י"ח " צ"ל פ"ט וכן בהמשך ההערה "ובחבורו בהלכות שבת פ"א הל' ז' " צ"ל פ"ט.
24.
ערלה
פ"ג משנה ט' בפירוש משנה: "אבל אם נתפרכו" צ"ל נתפרדו.
סדר
מועד
25. שבת פ"א משנה א' בפירוש המשנה במהד' עם מקור עמ' י"א שורה 8 ואארבעה צ"ל וארבעה. {במהד' ללא מקור, תוקן}.
26.
שבת פ"ג
משנה ג' בפירוש המשנה: "…ואסור
לרחוץ בהן כל גפו" צ"ל גופו.
"…וכן
חמין שהוחמו מערב יום טוב מותר לו לרחוץ כל גופו ביום טוב" צ"ל מותר לו
לרחוץ בהם כל גופו ביום טוב.
27. שבת פ"ז משנה ב' הערה ז': "… במסכת כלים פ"א מ"א" צ"ל פכ"א. {ושם תרגם בשינויים קלים}.
28. שבת פי"ב משנה א' הערה 2: כדשמואל דף ק"ב ב' צ"ל כר' יוחנן דף ק"ב ב' וכריב"ל בדף ע"ה ב'.
29. שבת פי"ז משנה ו' הערה 10: מהר"י הוסיף בסוף ההערה "ולפירוש קירויה ראה פרה פ"ה מ"ג."
30. שבת פכ"ג משנה ב' בפירוש המשנה: "שכל זולת ספרי הנבואה ופירושיהם" צ"ל או פירושיהם.
31. ערובין פ"ד משנה ד' בפירוש המשנה: "ויש בזה תנאים והוא שדין פסי ביראות שנתבארו אינן מתירין משום מחיצה אלא אם היה באר מים והוא שלרבים ובארץ ישראל". צ"ל באר מים חיים.
32. ערובין פ"ד משנה ח' בפירוש המשנה: "ואמרו כטבלה מרובעת ". מהר"י הוסיף הערה "ראה מו"נ ח"א פרק ע"ג ההקדמה השלישית" {ראה שם הערה 45}.
33. ערובין פ"ה משנה ב' בפירוש המשנה: "קרפף צלע מצלעות מרובע מדתו בית סאתיים" צ"ל אשר מדתו.
34. פסחים פ"ג משנה א' הערה 1: "ובתרומות פי"א מ"א" מהר"י הוסיף ןבכפורים פ"ח ובמקוות פ"ז מ"ב.
35. פסחים פ"ה משנה ח' הערה 34: נר עי צ"ל גרעי. {תוקן במהד' ללא מקור}.
36. פסחים פ"ה משנה ח' הערה 34: מהר"י הוסיף בסוף ההערה "וראיתי הרה"מ שתירץ דרבנו מפרש המשנה כשעה שנשנית וקודם התרת כלים נשנית, ברם לדידן אין צורך לטעם זה, לפיכך סתם בהלכה בחבורו".
37. שקלים פ"ה משנה א' בפירוש המשנה: "וגם בן גבר היה מכריז בעת השקיעה" צ"ל גם בעת השקיעה.
38. כפורים פ"א משנה ו' בערות נוסח אות ד' : "(ושמא הינו דאחוי ליה בידיה קבוטר בריש, …)" מהר"י הוסיף ורבנו בשו"ת סי' תמ"ב כי השוני הוא קבוטר או קפוטר.
39. כפורים פ"ד משנה ד' הערה 14: צ"ל ויקרא ט"ז י"ב.
40. ראש השנה פ"ב משנה ז' בפירוש המשנה: "כמה היה גבוה כלומר כמה היה גבהו מעל האופק לפני ראות העין, " צ"ל לפי ראות העין.
41. ראש השנה פ"ב משנה ז' בפירוש המשנה : "וכאשר נתברר לאחר הפקחים …" צ"ל אחד.
42. תעניות פ"ג משנה ה' בפירוש המשנה: "והטעם שלא קראו הלל" צ"ל שלא יקראו הלל.
43.
מועד
פ"א משנה ד' בפירוש המשנה: "ומקרים
את הפרצה,
הוא שיתן את האבנים זו על זו ואינו טח אותן בסיד." צ"ל ואינו טח עליהן
בסיד.
סדר
נשים
44. יבמות פ"ב משנה ז': "… זה נותן שנים גטים…" צ"ל זה נותן שני גטים" .
45. יבמות פ"ג משנה ד' הערה 18 כתב: " בכל הערה זו טעיתי, כי גם רבנו בהלכה כתב במקום מוכת שחין – מצורעת ". {עיין רמב"ם הל' נעה בתולה פ"א הלכה ד'}.
46. כתובות פ"ז משנה א' בפירוש המשנה מהד' מקור ותרגום עמ' פו שורה ראשונה במקור שייכת לסוף השורה האחרונה בתרגום.
47. כתובות פי"ב משנה ג' בפירוש המשנה : "וכן עבדים והשפחות שהיו משרתים…" צ"ל וכן העבדים והשפחות ".
48. נדרים פ"ג משנה י' בפירוש המשנה : "שהרי אמר ה' השמר הצרעת" צ"ל "השמר בנגע הצרעת".
49. נדרים פ"ה משנה ד' בפירוש המשנה: "ודבר של אותה העיר הוא מה שבני שותפין בו … צ"ל הוא מה שבני העיר שותפין בו.
50. נדרים פ"ו משנ ב' הערה 12: " … כי כשכתב רבינו טיוטת הפירוש הפירוש לפניו…" צ"ל טיוטת הפירוש היתה לפניו. {הטעות במהד' מקור ותרגום, ובמהד' תרגום, תוקן}.
51. נדרים פ"ט משנה ג' בפירוש המשנה: "… וכאלו שבועה שלא אשא פלונית…" צ"ל "וכאלו אמר שבועה שלא אשא פלונית".
52. נדרים פי"א משנה ז': " ר' מאיר אומר אומר לא יפר" צ"ל "ר' מאיר אומר לא יפר"
53. נזירות פ"א משנה ג': ???
54. נזירות פ"ב משנה א' בפירוש המשנה בערבית: "… וכלאם בית שמאי מדפוע פלא נבאלי קאלוא כיף כאלוא" צ"ל "קאלוא כיף קאלוא".
55. נזירות פ"ג משנה ה' הערה 12 מהר"י תיקן הערה זו וכתב "נזיר פ"א הל' ה.
56. נזירות פ"ד משנה ד' הערה 15 מהר"י הוסיף בסוף ההערה: "וכך תיקן בתמורה פ"ג ופ"ד".
57. נזירות פ"ח משנה ב' בפירוש המשנה: "… התגלחה הראשונה בזמן טהרתו מן הצרעת אחר הטבילה," צ"ל לפני הטבילה. וכן במקור הערבי: " בעד אלטבילה צ"ל קבל אלטבילה.
58. גיטין פ"ב משנה ב' בסוף פירוש המשנה הוסיף הערה: "עיין שער המלך בהל' גרושין פ"א הל' כד' שתירץ כל מה שיש להקשות כאן".
59.
שוטה
פ"ג משנה ג' הערה 13 מהר"י תיקן את ההערה וכך צ"ל: שבת פ"א הל' ב' וברכות פ"ב הל'
ט'.
סדר
נזיקין
60. בבא קמא פ"ד משנה ג' הערה 8: בסוף ההערה הוסיף מהר"י "וראה מו"נ ח"ג פי"ח ".
61. בבא קמא פ"ז משנה ב': "גנב וטבח לרפואה ולכלבים, השוחט חולין בעזרה, צ"ל "גנב וטבח לרפואה ולכלבים, השוחט ונמצא טרפה , השוחט חולין בעזרה".
62. בבא מציעא פ"י משנה ב' הערה הוסיף בסוף ההערה: "שם איתה בשוכר ומשכיר וכאן הרי סיים רבנו כל זה בשותפין, לפיכך אין הערה זו נכונה".
63. בבא בתרא פ"א משנה ג' בפירוש המשנה :"מגלגלין עליו את הכל וענין גלגל " צ"ל וענין גלגול.
64. בבא בתרא פ"ח משנה ב' הערה 11 הוסיף בסוף ההערה ???
65. סנהדרין פ"א משנה ב' הערה 12 הוסיף בסוף ההערה: " וצריך להגיה "שנים אומרים צריכה עבור ושלשה אומרים אינה צריכה בטלו שנים במיעוטן, שלשה אומרים צריכה ושנים אומרים אינה צריכה מוסיפים עליהם עוד שנים" ורבנו עצמו דלג בעת העתקה ולא הרגיש ".
66. סנהדרין פ"ז משנה ד' הערה 31: הוסיף ברכות נו' ב'. וכן בהמשך לפני הערה 71 במילים "משכב הפוך" הוסיף ברכות נו' ב'.
67. סנהדרין פ"ט משנה ה' בפירוש המשנה: " …או שנפלו סתירות בבדיקות ובחקירות". צ"ל או שנפלו ספיקות " והעיר "טעות נפל בדפוס שנכתב סתירות כי "שכוך" הם ספיקות.
68. סנהדרין פ"י משנה א' בהקדמה לפרק חלק: "והנה כת סוברת… ולומדים אנשי כת זו… שמתאימים לכאורה לטענתם…" צ"ל שמתאימים פשטיהם לכאורה לטענתם" .
69.
שם:
"והיסוד השביעי נבואת משה רבינו. והוא, שנאמין שהוא…"
צ"ל והוא, שנדע.
70. שם: "והיסוד השמיני הוא התורה מן השמים. והוא, שנאמין שכל התורה…" צ"ל והוא, שנהיה בדעה.
71. שם הערה 62: כתב דברים לג' כא' והוא הנכון.
72. שם: הערות 63 ,63, 64, 65, 67, צ"ל 63, 64, 65, 66, 67.
73. שם הערה 80: תיקן יחזקאל ט' ט'.
74. שם: והיסוד השלשה עשר… וכאשר יהיו קיימים לאדם כל היסודות הללו ואמונתו בהם אמיתית" צ"ל ודעתו בהם אמת.
75. שם: " וכבר הארכתי… שזה תועלת באמונה לפי שאני… ועיון בדעות נכונות ובלתי נכונות, וסכום מה שצריך להאמין מהם ובירורו בטענות וראיות…" צ"ל וכבר הארכתי … שזה תועלת בדעה … ועיון בסברות נכונות ובלתי נכונות, וסכום מה שצריך להיות בדעה מהם ובירורו בהוכחות וראיות.
76. מכות פ"ג משנה א' הערה 53 הוסיף בסוף ההערה: "וכבר שאל ע"ז הר' צרור החיים בפ"ב עבודה זרה הל' ז'.
77. עדיות פ"א משנה ה' בפירוש המשנה: "כלומר שהיא ראש ישיבת…" צ"ל שיהא.
78. עבודה זרה פ"ה משנה ג' בסוף פירוש המשנה כתב: "במה"ק היתה כאן תוספת שכלי סתום אם היה חסר וכן הנוד אם טלטלו הגוי מנסך, ונמחק.
79. עבודה זרה פ"ה משנה ו' בפירוש המשנה: "בלשת, נקרא צבא הנכנס לעיר לשדדה" הוסיף הערה "במה"ב מוסיף "או להצטייד משם באוכל" וכן במקור בערבית "או ליתזאוד מנהא".
80. הקדמה למסכת אבות הפרק השני {בין הערה 6 ל- 7} "…אבל החלק ההוגה… אבל אין בו מעשה שאפשר להניח עליו בסתם שם מצוה או עברה" צ"ל בסתם שם מעשה מצוה או עברה" . וכן במקור בערבית מוסיף את המילה עמל (כ"י אוכס').
81. הקדמה למסכת אבות פ"ד: "הנה נתבאר… ושלמה אמר בהחלט אין אדם צדיק…" צ"ל כי אדם אין צדיק , והוסיף בהערה וכן תיקן רבינו , בכ"י אוכס'.
82. הקדמה למסכת אבות פ"ו במקור הערבי: "ואכמל מן אלד'י לא יהוא הא ולא יתאלם… ואכמל מן אלד'י לא יהואהא ולא יתאלם…" צ"ל "ולא יהואהא… ואכמל כאן שוקה ללמעאצי ותאלמה…"
83. הקדמה למסכת אבות פ"ח: "… אבל הדבר המפורסם… ולא כן אמונתנו אנו אלא הרצון היה… " צ"ל ולא כן אנו סוברים .
84. אבות פ"ב משנה א' בפירוש המשנה במקור הערבי: "איצ'א לם יבן --- מן עקאבהא," צ"ל איצ'א לם יבן פתסתדל (כ"י א').
85. אבות פ"ג משנה ה' במקור הערבי: מחק את כל המקור וכתב במקומו "כ"י א' יקול הנעור בלילה לבטלה מן ינפרד בנפסה איצ'א לא לגאיה אלא לבטלה וכד'לך המפנה לבו מדרכי העולם לא לאדראך חקיקה אלא…" ???
86. אבות פ"ה משנה ג' בסוף הערה 49 הוסיף: במו"נ ח"א פ"ה נראה שרבינו מפרש על השגתם המשובשת בויחזו את האלהים ויאכלו וישתו.
87. אבות פ"ה משנה ז' הערה 90: מחק דברים כח מג' וכתב "ויקרא כו' יט' וצ"ל ונתתי את שמיכם ברזל".
88.
הוריות
פ"ב משנה ב' במקור הערבי:"…
ואן כאנוא מיעוט פהו פטור.
העיר "במה"ק היה מיעוט יביא קרבן כשבה או שעירה כמא יביא כל מן עמל עלי מא תקדם פי
אלפרק אלד'י קבל הד'א. וכבר נמחק".
89.
הוריות
פ"ג משנה ה' במקור הערבי: "…
מן ילזמה עליה אבילות פהו יתסמי אונן…"
צ"ל עליה אל אבילות.
ובהמשך "ולם ידפן פהו באק אונן מדרבנן חתי ידפן," העיר "במה"ק היה מדאוריתא ונמחק
ותוקן כלפנינו."
ובהמשך "ולא ביום המיתה ובשרט אן יקבר" העיר "בכ"י א' יש סימן מחיקה על שלש
תיבות הללו".
וכן בתרגום מחק מילים את המילים ובתנאי שיקבר.
וכן הוסיף בסוף הערה 17 "ואין זה נכון כי בכ"י א' נמחו המילים 'ובתנאי שיקבר'.
סדר
קדשים
90. הקדמה לזבחים {בין הערה 59 ל- 60} "… כלומר שלא תמצא ממון שקוניו בו קרב " צ"ל קרבן.
91. זבחים פ"ד משנה ה' הערה 37 : " … מעלה היא שעשו בהם חכמים" העיר אין זה מדויק.
92. מנחות פ"ג משנה ב' הערה 16 הוסיף: וראה גם אהלות פ"ג מ"ז.
93. מנחות פ"ד משנה א' הערה 7: ???
94. מנחות פ"ט משנה ג' הערה 21 הוסיף וראה לעיל פ"ג הע' 16.
95.
מנחות
פ"י משנה ז' בפירוש המשנה : "השרישו
הרי זה מותר
לקצור קודם קצירת העומר " צ"ל אחרי קצירת העומר.
וכן מקור הערבי במקום קבל צ"ל בעד. ושם הערה 33 מהר"י מחק את כל
המשפט האחרון{מהמילים ולא עוד עד סוף ההערה}.
96. מנחות פי"א משנה ז' הערה 32: "… וכולן בדן ואודן " צ"ל בד"ו ואד"ו.
97. חולין פ"ג משנה ד' בפירוש המשנה: "ואם נחתך מתחת צומת הגידים ונשארה צומת הגידים…" העיר אפשר בלעדי וכוונת שתיהן אחת.
98. חולין פ"ד משנה ג' הערה 10: צ"ל ויקרא י"א ל"ט.
99. ערכים פ"ב משנה ו' הערה 50 הוסיף בסוף ההערה "ודברי הכס"מ שם תמוהים".
100. ערכים פ"ג משנה ב' הערה 7: צ"ל במדבר ל"א כ"ח.
101. תמורה פ"ה משנה א' הערה 3 צ"ל הערה 2.
102. כרתות פ"ב משנה א' הערה 4: צ"ל מ"ה.
103. כרתות פ"ג משנה ד' בפירוש המשנה בתחילת הפירוש נדפס בטעות [י] צ"ל [ד].
104. תמיד פ"ד משנה ב': "אלא נוקבו מתוך ערקבו" צ"ל ערקובו.
105. תמיד פ"ה משנה ד' בפירוש המשנה: "ולוקח הכף בידו ועושה בה צ"ל בו.
106. תמיד פ"ו משנה א' הערה 1: צ"ל פ"ג מ"ט.
107.
תמיד
פ"ו משנה ג' בפירוש המשנה: "ובשעת נסוך היין אומרים הכהנים
בשיר " צ"ל הלווים.
108.
מדות
פ"ג משנה ד' בפירוש המשנה: "כיון שהזכיר שהיו מלבנין אותו…"
כתב יותר נכון מקנחין.
סדר
טהרות
109. בשער עמוד 7 שורה 5: "כגון בכלים פי"ב מי"ז " צ"ל פי"ז מי"ב.
110. כלים פ"ב משנה ג' הערה 51: "ונלמד מתוספתא כלים בבא מציעאה פ"ח הל' א' צ"ל פ"ז.
111. כלים פ"ה משנה ז' בפירוש המשנה במקור הערבי: "…מרכבה עלי סטה" צ"ל עלי סטח.
112. כלים פט"ז משנה ד': "… התורמל משיחסום ויקנב " צ"ל וינקב .
113. כלים פכ"ב משנה ג': "… ספסל שנטל אחד מראשיו, טהור " צ"ל טמא.
114. כלים פכ"ח משנה ח' הערה 26: "דק ועידן" צ"ל דק ועדין.
115. כלים פ"ל משנה ד' בפירוש המשנה: "ואמרו נכנסת בטומאה לפי שתחילתה אבות הטומאה " צ"ל אבות הטומאות.
116. אהלות פ"ז משנה ז' הערה 25 {מהד' מקור ותרגום}, שורה כפולה.
117. אהלות פ"ז משנה ז' הערה 25 : "ואם משהוציא ראשו אין נוגעין בו שאין בו שאין…" יש למחוק את המילים שאין בו.
118. נגעים פ"ו משנה ח': "והוא ממה שנאמר כי אש קדחה באפי" צ"ל קדחתם.
119. נגעים פ"ח משנה א' בפירוש המשנה: "…כמו שהיתה לפי התפשטותה שהוא…" צ"ל לפני.
120. נגעים פ"ט משנה ג': "אמרו לו והלא מקומה כגריס, אמרו להן לא שמעתי" צ"ל אמר להן.
121. נגעים פ"י משנה א': "…דברי עקיבה" צ"ל ר' עקיבה.
122. נגעים פי"ב משנה א' הערה ו': ויקרא ל"ד י"ד צ"ל י"ד ל"ד.
123. נגעים פי"ד משנה א' : "וחופר וקבורה בפניו. צ"ל וקוברה י"ג וקברה.
124. נגעים פי"ד משנה א' הערה 6: מהר"י ציין ספרי במדבר י"ט ו'.
125. פרה פי"ב משנה ו' בפירוש המשנה: "כדי שיטביל ראשי גבעולין וענין דברי יהודה" צ"ל ר' יהודה.
126. טהרות פ"א משנה ג' בפירוש המשנה: "ואין האדם האוכל מנה חצי פרס" צ"ל ממנה.
127. טהרות פ"י משנה ב' &#