יום שני, כב' אדר א', שנת התשס"ג ליצירה, בשי"ד לשטרות

עלון מס' 6. קדמותו של נוסח ה"שאמי" בתימן

גלוי וידוע שנוסח ה"שאמי" נכנס מאוחר לתימן, ראה באריכות בחוברת "דברים כהוויתן" שחיבר וערך בעילום שם הרב יצחק ראצבי, ושם קיבץ עדותם של חכמי תימן משני הזרמים שמעידים על כך.

(בחוברת שם, הרב ראצבי השמיט במתכוון את שמות המשפחה של הרב יחיא אלקפאח והרב יחיא אלביץ'. בעז"ה אקדיש כמה עלונים על דרכו של הרב ראצבי  בהלכה, בפרשנות התורנית, בענוונותו, וסילופיו בכתביו).

בין המאה ה-16 ועד המאה ה-19 נמצאים סידורים שבהם מתחילים להופיע שינויים בנוסח התפילה המקורי של יהודי תימן עקב כניסת הש"ע, סידורי ספרד וספרי המקובלים לתימן.

*       *       *

אי אפשר להתעלם מסברתו המקורית והמעניינת של הרה"ג יוסף צוברי זצ"ל שסובר שמזמן ראשונים (לפני הרמב"ם) יהדות תימן היתה קשורה עם יהדות ספרד וקיבלה מהם את המסורות בתחום נוסח התפילה, הקריאה בתורה והמנהג.

עם הופעתו של הרמב"ם ובשל השפעתו חרגו יהודי תימן ושינו ממנהג אבותיהם הראשונים והתחילו לנהוג עפ"י פסקי הרמב"ם וסידורו.

מיד עם הופעת הטור, אבודרהם, שו"ע, האר"י וסידורי ספרד חזרו רבים מיהודי תימן למנהגים המקוריים וכן לנוסחותיהם המקוריות (ראה הקדמה לסידור כנסת הגדולה ח"א).

במחילת כבוד תורתו, לעניות דעתי אין דבריו של הר"י צוברי מדוייקים, מכמה סיבות:

 א. רוב הארצות בספרד נהגו עפ"י הרמב"ם כבר מזמן ראשונים.

    וכ"כ הרא"ש (סוף המאה ה-13):

"שרוב הארצות-בספרד- פוסקין ודנין ע"פ רי"ף וספר הרמב"ם ז"ל" (שו"ת הרא"ש, כלל לב, א).

ולכן מה שהרב צוברי מזכיר שלפני בואו של הרמב"ם נהגו ע"פ "ספר ההלכות של הרי"ף", משמע שנהגו ע"פ חיבורו של הרמב"ם מכוון שברוב המקומות פוסק הרמב"ם כהרי"ף (ראה אנצקלופדיה לגדולי ישראל, עמ' 920).

 ב. הרב צוברי לא רואה שום שוני בפסיקתם ונוסחת סידוריהם של יהדות ספרד בזמנו של הרי"ף, הרשב"ג וריה"ל, לבין יהדות ספרד של ר"י קארו והאר"י.

 כל המעיין בפסיקתם וסידוריהם נוכח לדעת שרב השוני מהדומה.

 מים רבים עבורו ביהדות ספרד מאז נחתם הגולל על תקופת "תור הזהב"1 (מרס"ג עד רבנו).

 

ג. הר"י צוברי לא הוכיח כי אכן יהודי תימן התפללו לפני מאות בשנים לפי סדורי ריה"ל, רשב"ג, והרי"ף, אלא הוא משער שכשם שהגיעו כתביהם בהלכה ובשירה, וגם נקלטו חלק מפיוטיהם, כך גם סידורי התפילה שלהם. התכאליל הקדומות ביותר שנמצאו בעולם הן מהמאה ה-14 ואלך, ולא נמצאו תכאליל יותר קדומים מהם. כך מעיד ד"ר משה גברא שבדק כ-550 תכאליל קדומים2. 

       כתב וערך:

 


1  ראה לתולדות זרם השאמי בתימן, הרב רצון ערוסי, בתוך הספר "צהר לחשיפת גנזי תימן", עמ' שמה-שמז.

2  "מחקרים בסידורי תימן", ד"ר משה גברא,עמ' יא-יב.