יום שני, כב' אדר א', שנת התשס"ג ליצירה, בשי"ד לשטרות

עלון מס' 7. חזרה למנהגי ראשונים

"ואים תאמר מאחר שעברו או שגו ושינו לא יכולים לחזור למנהג אבותם הראשונים?- ראה מ"ש מהרי"ץ בתשובה בספרו שו"ת "פעולת צדיק" (ח"ב סי' עו) בענין התספורת בימי העומר שיכולים אותם שנהגו מחדש להחמיר על עצמם שלא להסתפר, לחזור למנהגם ולהסתפר עיש"ב חילוקי הדינים המסתעפים מזה בשם כמה רבוותא.

 שוב מצאתי בספר "חזון עובדיה" להרה"ג עובדיה יוסף שליט"א (חבר ביה"ד הגדול) הרב הראשי לת"א יפו, הלכות מצרכי מזון הכשרים בפסח ח"ב ["חזון עובדיה" ח"ב עמ' סג ועמ' רצה] בענין אכילת אורז וקטניות בפסח, שהספרדים נוהגים לאוכלם והאשכנזים מחמירים שלא לאוכלם בפסח. שם כתב שאם הספרדים יחידים או רבים החמירו על עצמם שלא לאכול ורוצים לבטל מנהגם ולחזור ולאוכלם בפסח, רשאים ע"י התר הנדר, עי"ש" (הרב שלום יצחק הלוי, מבוא ל"דברי שלום" בתאג' "חזון שמעון" עמ' לא ע"ב. ראה גם בשו"ת אגרות משה, או"ח ח"ב סכ"ד).

מצאתי שני תשובות  כת"י של הגר"י קאפח שמתיחסים לאותו עניין:

תשובה א': מיום ה', יא' מנחם אב התש"ו לתלמידיו אמיתי קרוואני ומיכאל בן שלמה):

"האים מי שהוא תמני שאמי יכול להחליט שהוא עכשיו בלאדי ולנהוג את כל מנהגי הבלאדים לפסוק על פי הרמב"ם, להתפלל בנוסח בלאדי וכדו' ?

[והשיב מארי:] הואיל ונוסח תימן המקורי הוא בלדי, והואיל ובני תימן קבל עליהם פסקי הרמב"ם כפי שכתבתי במבואי למשנה תורה, לפיכך רשאי."

תשובה ב': עונה לתלמיד (בצלאל קיסר) ששואל האם מותר להתפלל בנוסח הקצר של "תכלאל הקדמוניות" במקום הנוסח הארוך של "עץ-חיים" שרובו תוספות מסידורי ספרד:

"[נשאל מארי:] האם מותר למי שמתפלל בנוסח "בלדי" להקפיד להתפלל בנוסח "תכלאל הקדמוניות", והאם אין בזה משום משנה מנהג שנהגו בו אבותיו ?

[תשובה:] אין צורך לשנות מנהג בלדי שהוא רגיל בו, אך אם רוצה דוקא להתפלל בנוסח העתיק תבא עליו ברכה כי הוא חוזר למנהג אבות אבותיו".